***צפייה חובה*** אחת הכתבות החשובות ביותר בנושא התמודדות מערכת המשפט עם פגיעות מיניות!
קרבנות משנית הינה טראומה שנייה לנפגעת המתווספת לפגיעה הישירה מן העבירה בעקבות התמודדות עם ההליך המשפטי. גורם משמעותי ביותר ביצירת טראומה משנית זו הנו מתן העדות בבית המשפט (במהלכה הנפגע חווה מחדש את טראומת הפגיעה) ואופן גבייתה. מחקרים רבים גילו שהנזקים הנגרמים לקטינים נפגעי תקיפה מינית במהלך עדות בבית המשפט משמעותיים לא פחות ולעיתים אף יותר מאירוע התקיפה עצמו.
בכתבה נשמעת הנפגעת, שהותקפה ע"י ארבעה גברים בהיותה בת 14, ובת 16 בעת מתן העדות, מושפלת ומרוסקת לחתיכות בחסות בית המשפט, מבלי שיקום צדיק אחד בסדום כדי להגן עליה. החל מהסנגור שחקר את הנפגעת חקירה נגדית אגרסיבית ופוגענית, דרך שלושת השופטים שישבו במותב והתערבו פעמים מועטות בלבד לטובת הנפגעת, וכלה בתובע שקולו כמעט ולא נשמע על אף שהיו אינספור הזדמנויות להעלות התנגדויות לשאלותיו של הסנגור. כל בעלי התפקידים באולם בעת החקירה הנגדית היו גברים.
רביב דרוקר מעלה בתחילת הכתבה את השאלה החשובה: "האם מערכת המשפט ערוכה לקבל ביקורת? האם היא מוכנה להשתנות?" ואנו שואלות, האם מערכת המשפט כפי שהיא במתכונתה הנוכחית ערוכה להתמודד עם פגיעות מיניות? ואיזה תמריץ יש לנפגעת תקיפה מינית להגיש תלונה לאחר שמיעת ההקלטות הקשות הללו?
הליך הצדק המאחה בפגיעות מיניות בא, בין היתר, כמענה לתופעה כואבת זו. במהלכו הנפגעת משמיעה את גרסתה שלה, במילים שלה, מבלי היצמדות לכללים משפטיים ולראיות נוקשות (לאחר הצפייה בכתבה, כלל לא ברורה הרלוונטיות של חלקן). דבריה של המתלוננת נאמרים באווירה מחבקת ומכילה, כשהיא מוקפת בתומכים ובאנשים הקרובים לה. חשוב להכיר ולדעת, יש דרך אחרת.שנתיים לאחר הפרשה שהסעירה את עולם המשפט – האם שופטי בית המשפט המחוזי שבירושלים דרשו מנערה להדגים כיצד נאנסה?
לקריאת הפוסט המלא
