פוסט מרתק של מרווה זוהר מנכ"לית ומקימת אמ"ן (אדמת מרפא נשית) על תהליך צדק מאחה במקרים של פגיעה מינית ועל האפשרות לאיחוי.
מרווה מתארת את החמלה כעוברת דרך הכרה, אמת, צדק, כעס וכאב. והחלמה שיורדת לשורשים של האלימות.
לפרטים נוספים על התהליך מוזמנותים לפנות אלינו למייל של תכנית "בצדק" [email protected]

נניח שהיתה קיימת סינספה כזאת במוח הקולקטיבי שלנו- נתיב שבו אדם שפגע מינית יוכל לעשות תשובה. תשובה באמת. איך זה היה יכול להראות?
האם ניתן בכלל לדמיין, מהמקום בו אנו נמצאים כרגע- מסלול לתשובה, לאיחוי, לצדק מאחה? האם אחרי אלימות הרסנית כל כך ניתן להאמין שישנו מהלך כנה, רדיקלי מספיק, שאחריו יכול להתאפשר משהו שהוא לא : הכחשה, כלא , התאבדות, המשך פגיעה, "לקיחת אחריות" שמריחה מיחסי ציבור ומנסיון לנקות את השם כדי להמשיך להנות מכוח, מעמד, תהילה…..

העובדה שאין נתיב אמיתי לאיחוי בעייתית קודם כל משום שהיא משאירה את הנפגעות והנפגעים ללא האפשרות הזאת- ללא הזכאות לצדק שיכול באמת להיות חלק מנתיב הריפוי. המערכות הקיימות משאירות את מרבית הנפגעות והנפגעים במצב שהצרכים שלהן לצדק, הכרה, פיצוי, מוגנות, ריפוי… עוד



לקריאת הפוסט המלא

נגישות