מאור מאיר שפריר – פסיכותרפיסטית
✺עכשיו זה רשמי: כך מדענים טוענים שאתם צריכים לבקש סליחה✺
לפי המשנה, "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבין אדם לחברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". במלים אחרות, בעבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו – יבקש סליחה ודברי ריצוי, עוד קודם יום הכיפורים.
כולנו ביקשנו סליחה ממישהו פעם. כולנו פגענו, התחרטנו, ופנינו לצד הנפגע בתקווה למחילה. גם אם אתם לא נוהגים לצום ביום כיפור, וגם אם אתם נוהגים שלא לחכות ליום עצמו כדי לבקש מחילה, הנה כמה דברים מעניינים שהמדע עצמו הסיק לגבי בקשת חרטה וסליחה.
מאמר מקיף בכתב העת האמריקאי The Atlantic מפברואר האחרון, עסק בדיוק בסוגיה הזו: מהי בקשת סליחה "מוצלחת"? במלים אחרות, איך נבקש סליחה, ואכן נקבל על המעשה שלנו מחילה? אהרון לזארה, דיקן לשעבר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצו'סטס, הוציא ספר שלם המוקדש להתנצלויות. מחקר שערך לזארה ומחקרים אחרים מצביעים על כך שהתנצלויות אפקטיביות – כלומר, כאלה שסולחים לנו באמת בסופן – חולקות כמה מאפיניים משותפים. אחד הדברים האלה הוא תזמון: אנשים רבים מבקשים סליחה מייד לאחר הפגיעה, למשל, ובכך מפספסים צעד חשוב בדרך אל הפיוס – נתינת אפשרות לצד הנפגע "לאוורר" ולכעוס אקטיבית על הפגיעה.
מאפיין משותף נוסף להתנצלויות אפקטיביות הוא להבטיח לנפגע כי ההתנהגות הפוגעת לא תחזור. צריך להבהיר לצד השני כי ההתנהגות לא תחזור, וחשוב שלא להתמקד בעצמינו כשאנחנו מבקשים סליחה. אחרת, ההתנצלות עלולה להישמע מזויפת.
קראו כאן את המאמר המרתק של The Atlantic במלואו:
http://www.theatlantic.com/science/archive/2016/02/how-to-apologize/470457/
גמר חתימה טובה!
