https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=775416952597147&id=693074910831352
נתונים מרתקים מסקר רחב היקף של נפגעי עבירה שנערך בארצות הברית המגלה, בין היתר, שלא חייבים לשאוף לנקמה.
הסקר נערך על ידי Alliance for Safety and Justice, המקדם מחקר, חינוך ויוזמות מדיניות לחיזוק הביטחון בקהילות עם רמות עבריינות גבוהות. בסקר השתתפו מדגם של 3,165 אמריקאים מהם זוהו ורואיינו 800 נפגעי עבירה, מחציתם נפגעי עבירות אלימות.
פרופיל הנפגעים
הסקר מצא שכ-40% מהנשאלים נפגעו מעבירה אחת לפחות במהלך העשור האחרון, מחציתם נפגעו מעבירות אלימות.
נמצא כי הסיכוי של אנשים החיים באזורים עירוניים להיפגע מעבירות הוא כפול מזה של אנשים החיים באזורים כפריים; צעירים נפגעים מעבירות יותר ממבוגרים; ו… לא מפתיע: מיעוטים אתניים ועניים נפגעים מעבירות יותר מלבנים ועשירים.
נתון מטריד אך מרתק הוא שהסיכוי של מי שנפגע בעבר מעבירת אלימות לקורבנות חוזרת גדול פי ארבע מהסיכוי של אדם שלא נפגע. על פי הסקר, המשתנה שנמצא כמנבא הטוב ביותר לסיכוי להיפגע מעבירה טמון בשאלה אם אדם נפגע בעבר.
תוצרי הפגיעה וסיכויי החלמה
הסקר מצא שפגיעה מעבירה, ובמיוחד עבירת אלימות, גורמת לירידה משמעותית בתחושת הביטחון. אך פגיעה מעבירה אינה המשתנה היחיד המשפיע על תחושת הביטחון הקשורה גם למצב כלכלי, מוצא ומגדר: נשים מרגישות בטוחות פחות מגברים, עניים מרגישים בטוחים פחות מעשירים ומיעוטים אתניים מרגישים בטוחים פחות מלבנים.
כ-80% מנפגעי העבירה דיווחו על סימפטומים של טראומה, כמעט 60% דיווחו על כך שהם נחשפו לאלימות גם כעדים וכי החשיפה המחודשת הגבירה תחושות של חוסר ביטחון, חרדה וטראומה.
רק שליש מהנפגעים דיווחו שהם קיבלו עזרה רפואית או נפשית על מנת להתגבר על הפגיעה שחוו, רובם הסתייעו בגורמים שאינם קשורים למערכת המשפט.
מעל 50% מהעבירות כלל לא דווחו למשטרה, ורוב הנשאלים ענו שלא האמינו באפקטיביות של פנייה למשטרה או למערכת המשפט.
הקבוצה הבעייתית ביותר על פי הסקר הם בגירים צעירים בגילאי 18-24: שיעורי הקורבנות בקרב קבוצה זו הם גבוהים יחסית, והצעירים גם חשופים במיוחד להשפעות שליליות של הפגיעה כמו התפתחות של טראומה לא מטופלת, קשיים להשתלב במסגרות נורמטיביות, תחלואה ואף מעורבות עצמית בעבריינות.
יחס הנפגעים למערכת אכיפת החוק
הממצא המפתיע ביותר שנמצא בסקר קשור למידה בה נפגעי העבירה חשו שמערכת אכיפת החוק בארצות הברית נסמכת יותר מידי על ענישה וכליאה וסברו שיש להעדיף מדיניות המבוססת על מניעה ושיקום.
ממצא זה תקף לכל הקבוצות הדמוגרפיות שנסקרו ללא קשר למוצא, מגדר, גיל, הכנסה או השקפה פוליטית (אף שבחלק מהשאלות נמצאו הבדלים במידת התמיכה בשיקום אל מול ענישה).
והנה רשימה חלקית ומפתיעה במיוחד:
• שלושה מכל ארבעה נפגעי עבירה סברו שכלא מגביר עבריינות ואינו משקם;
• 40% מהנשאלים סברו שהיקפי הכליאה בארצות הברית גבוהים מידי;
• שניים מכל שלושה נפגעי עבירה העדיפו שמערכת אכיפת החוק תתמקד בשיקום ולא בענישה
בעניין זה לא היה הבדל בין נפגעי עבירות אלימות לנפגעי עבירות רכוש, אך בעוד הנטייה להעדיף שיקום הייתה בכל הקבוצות ניכר כי נשים נטו להעדיף שיקום יותר מאשר גברים (ביחס של 66% לעומת 55%); שחורים יותר מלבנים (ביחס של 68% לעומת 58%) ודמוקרטיים יותר מרפובליקאים (ביחס של 69% לעומת 52%).
• 90% מהנשאלים ציינו שהם מעדיפים שהמדינה תפנה משאבים לחינוך ולהשכלה במקום לכליאה, רק 6% מהמשיבים סברו שיש להפנות יותר משאבים לכליאה. אחוזים דומים נמצאו כאשר נפגעי עבירה נשאלו על הפניית משאבים לצורך יצירת מקומות עבודה ומניעת עבריינות במקום השקעה בכליאה.
• 83% אמרו שהם מעדיפים השקעת משאבים כלכליים בטיפול נפשי בעוברי חוק במקום בכליאה ו-73% אמרו שהם מעדיפים השקעת משאבים כלכליים בגמילה מסמים במקום בכליאה.
• שלושה מכל ארבע נפגעי עבירה ציינו שהם מעדיפים שהתגובה החברתית לעבריינות תעשה באמצעות חלופות למאסר ולא כליאה.
• 74% מהנשאלים ענו שהם מעדיפים שהתביעה תפנה משאבים לפתור בעיות חברתיות ולהפסיק עבריינות חוזרת באמצעות שיקום במקום להתמקד בהרשעות רבות ככל האפשר וענישה חמורה.
הנתונים המוצגים בסקר עומדים בניגוד מוחלט לנטייה החברתית לסבור שנפגעי עבירה מבקשים בעיקר נקמה וגמול, והם צריכים לשים סימן שאלה גדול מעל לנטייה האוטומטית של התומכים בהחמרה בענישה להציג עצמם כמדברים בשם ציבור נפגעי העבירה.
לסקר המלא:
http://www.allianceforsafetyandjustice.org/wp-content/uploads/documents/Crime%20Survivors%20Speak%20Report.pdf
לקריאת הפוסט המלא
