לסלוח? לא לסלוח? לא תמיד צריך לסלוח
הסליחה בתהליך הצדק המאחה אינה מוגדרת כחלק אינהרנטי מהתהליך או מטרה בפני עצמה. למעשה לא מתקיים שיח בתהליך אודות האפשרות לסליחה. אולם, לסליחה, אם מתקיימת, עשויה להיות תרומה
נוגה שנפגעה מבן משפחה מתארת: "כדי להקל מעלי, שאמרתי לו שאני סולחת לו זה באמת עשה לי משהו פנימי. שלוה פנימית יותר מהבחינה הזו של הפגיעה. הכל טוב. אני סולחת לך. משלימה עם המעגל הזה. סוגרת אותו כאן ועכשיו בוא נמשיך הלאה."
עירית שביתה נפגעה מתארת: "אני לא יכולה לסלוח לכזה בן אדם. לא יכולה… זה להרוס… זה חיים של בן אדם. זה לא איזה משהו.. זה חיים של בן אדם! זה משהו מאוד חזק!"
כך או כך, נפגעות עשויות להחזיק בכל זמן נתון בסליחה או חוסר סליחה ולנוע ביניהם ועם זאת אלה יכולים גם להתפתח לאורך השנים, לעבור לסירוגין מזה לזו ולנוע אחורה וקדימה במרחב ובזמן. התנאי היחידי לסליחה הוא רצונה של הנפגעת בזמן ובמקום שמתאים לה, אם בכלל.
גמר חתימה טובה
