אליס מילר בספרה החדש, המרגש והמרתק מספרת על הפגיעה המינית ועל הסליחה שחוותה במפגש עם אבאן (הפוגע) ואביו. כצדק מאחה משל עצמה:
"אני צריכה לנסוע ל… למצוא את ביתו של אבאן. חייבת למצוא את אביו. לשבת ולדבר איתם. שאבאן יחשוף את ליבו. אל מול עצמו. אני צריכה לעמוד לצידו ולצאת יחד איתו למסע נגד האלימות. אנחנו צריכים להגן על נשים חלשות אל מול גברים אלימים ולהגן על הגברים האלימים מפני מקורות האלימות באשר הם. צריך להראות לכל הנשים עד כמה הן חזקות. הן חזקות הרבה מעבר לכוחן הפיזי. צריך להראות לכל הגברים עד כמה אלימות היא חולשה והיא ביטוי חיצוני לעצב עמוק, להשוואה, לתסכול חברתי ואישי. אם לא כן, איך נחיה בשלום זה עם זה?……
מילותיו של ח'ליל גובראן הדהדו בראשי:
ועת ימעד אחד מכם, הוא ימעד למען כל ההולכים אחריו, כמזהיר מפני אבן נגף. כן, הוא ימעד גם עבור ההולכים לפניו, אשר על אף זריזותם וקלות הילוכם לא הסירו את אבן הנגף".
