צדק מאחה מול צדק מעניש

בין תהליכי צדק מאחה להליכים פליליים קיימים מספר הבדלים בסיסיים.
את ההבדלים ניתן לחלק לשלוש קבוצות:

• הצדדים המשתתפים
• עקרונות יסוד
• הפרוצדורה

במשפט הפלילי נתפש מעשה עבירה (דוגמת אונס, מעשה מגונה והטרדה מינית) כעבירה על החוק, דהיינו -פגיעה במדינה (באופן מופשט) ובערכיה המוגנים. משכך, המדינה היא זו שמנהלת את ההליך מול הפוגע, הנאשם. נפגע העבירה עשוי לשמש עד במשפט המסייע להרשיע את הנאשם.

צדק המאחה רואה בעבירה בראש ובראשונה פגיעה באנשים ובמערכת היחסים ביניהם. לפיכך מתקיים התהליך ישירות בין הצדדים, הנפגע והפוגע. בני משפחה, ידידים ואנשי קהילה מוזמנים ע"י הצדדים להשתתף בתהליך, והם נתפשים כבעלי עניין – נפגעי משנה ותומכים.

ההליכים הפליליים מתנהלים בין המדינה לבין הנאשם, אל מול שופט המקבל החלטה על סמך ראיות וטיעונים שהוצגו בפניו. הצדדים להליך עומדים זה מול זה, נמצאים במצב של עימות כשכל אחד מהם מיוצג ע"י איש מקצוע מומחה בתחום המשפט ולא מדברים בשם עצמם.
תהליכי צדק מאחה מתנהלים בין הנפגע והפוגע בהנחיה של מנחה תהליך צדק מאחה, והם מתאפיינים בדיאלוג ובשיח ישיר, פתוח וכנה בין הצדדים. הנפגע עומד במוקד התהליך ושותף מלא בהתקדמות התהליך ובקבלת ההחלטות במסגרתו.

ההליך הפלילי מתמקד בעבר, ועוסק בהוכחות ובקביעת אשמת הפוגע, או בעתיד – בהיבט של שיקום הפוגע. תהליך צדק מאחה מתמקד בעתיד, במובן של איחוי ותיקון הפגיעות שנוצרו אצל הנפגע בעקבות המעשה ושל קבלת החלטות משותפת לגבי תמונת העתיד.

בעוד ההליך הפלילי אינו מכוון לתת מקום לנפגע ומענה לצרכיו,
תהליך הצדק מאחה נבנה מלכתחילה בהתאם לצרכיו של הנפגעת או הנפגע כפי שהם מבטאים אותם, ומטרתו לתת לצרכים אלה מענה, כמו גם לצרכים של יתר חברי הקהילה.

הליך פלילי מוכתב על ידי כללי ראיות נוקשים. הנפגע נדרש להעיד על פגיעתו בהתאם לכללים הללו. במסגרת מתן העדות, שעה שהנפגע נדרש לשחזר את פרטי האירוע הפלילי לו היה קורבן ואף לעמוד תחת חקירה נגדית, במקרים רבים הוא מוצא את עצמו חי מחדש את רגעי הפגיעה, והוא חשוף לפגיעה חוזרת (רה-וקטימיזציה) ולפגיעה משנית הנובעת מהחקירה הנגדית.
תהליך צדק מאחה נותן מקום לסיפור הפגיעה של הנפגע בהתאם לחווייתו האישית ובאופן בו הוא בוחר לספר את סיפורו. במידה שמנחי התהליך מעריכים שקיים סיכון לפגיעה חוזרת בנפגע או במשתתפים אחרים – לא יתקיים המפגש ביניהם.

הליך פלילי מתנהל על פי כללים אחידים ומוכתבים. במסגרת ההליך נבדקת אשמתו של הפוגע, בלא שמתקיים שיח ישיר בין הפוגע לבין הנפגע.
תהליך צדק מאחה מתאפשר רק כאשר הפוגע מכיר בפגיעות שגרם, לוקח אחריות על ההשלכות שנגרמו בעקבות מעשיו ומוכן לפעול למען תיקון ואיחוי. שיח ישיר בין הנפגע לפוגע לעולם יהיה רצוני ומכבד מתוך כוונה לתקן ולאחות. התהליך מותאם בכל מקרה לגופו, לרצונותיו ולצרכיו של הנפגע הייחודי, ובמסגרתו מנהלים ביניהם הפוגע, הנפגע, בני משפחה וקהילה שיח ישיר ביניהם.