אולם מהו צדק? האם צדק הוא שהפוגע יקבל "את המגיע לו?"
תפישת הצדק המאחה מניחה שהאנשים המעורבים: נפגע, פוגע, תומכים וקהילה מעוניינים להיות מעורבים ושותפים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם ושיש להם יכולת לקבוע מהו צדק עבורם- מה יחשב בעיניהם לתיקון.

תפישת הצדק המאחה מתמקדת בפגיעה ובהשלכותיה על אנשים ועל קהילות. הדאגה הראשונה נתונה לנפגעים, לצרכים שלהם ולהגדרת המענה לפגיעות. המענה אפשרי כאשר הפוגע לוקח אחריות על הפגיעות שגרם, כאשר כל המעורבים – נפגע, פוגע, ואנשים משמעותיים להם שותפים בבניית ההסכם לתיקון.

תפישת הצדק מאחה מדגישה את המחויבות של הפוגע להכיר באחריותו למעשה הפגיעה. משמעות לקיחת האחריות היא שהפוגע יכיר בפגיעה, יבין אותה ואת ההשלכות שהמעשה גרם, ויפעל למען תיקון ואיחוי הפגיעה.

שיח מתוך הקשבה וכבוד יוצר דינמיקה שמאפשרת לכל אחד מהמשתתפים להיפתח ולשתף בתחושותיו ביחס לפגיעה, לשאול שאלות ולהעלות מחשבות. שיח כן ואמתי מאפשר הבנה עמוקה של הפגיעה ויוצר את התנאים לבנייה של הסכם תיקון הוגן.

בשונה מגישור, בתהליכי צדק מאחה לא קיימת סימטריה בין הצדדים ומשתתפים בתהליך. הם אינם חולקים ביניהם את האחריות לפגיעה, את האשמה ואת החובה לתקן ולפצות.
תנאי בסיסי להשתתפות בתהליך הצדק המאחה הוא שהפוגע יכיר במעשיו כמעשים פוגעניים וייקח אחריות על הפגיעה.

תפישת הצדק המאחה אינה מחייבת להגיע לתוצאה של פיוס. הצדדים יכולים לבחור שדרכיהם ייפרדו ולא יהיה ביניהם כל קשר בעתיד, ובלבד שהבחירה תהיה שקולה ומודעת ולא תוצאה של היעדר תקשורת-מצב המנציח את הרגשות הקשים של הפגיעה. ההחלטה האם לסלוח לפוגע היא בידי הנפגע/ת בלבד.