בתזה של נטלי הדר Natalie Hadar שעוסקת באפשרות לסליחה בתהליכי צדק מאחה במקרים של פגיעה ומינית, וזכתה בפרס הדיקן ללימודים מתקדמים לעבודת תזה מצטיינת לשנת הלימודים תש"ף, מוצג מודל תיאורטי המשרטט את הכרוניקה של הסליחה הדיאלוגית והמחווה העיקרית של אחריותיות הכוללת הכרה בפגיעה ובנזק, התנצלות ומעשים שונים של הפוגע והתומכים הנוספים. האחריותיות המופיעה במפגש בין הצדדים מהווה בסיס לאפשרות לסליחה דיאלוגית, כנקודת מפנה להטבה במצבן של נפגעות פגיעה מינית ולאפשרות להחלמה. נדגיש שאין שיח על סליחה של הנפגעת בתהליכים, אלא אם כן הנפגעת מעוניינת. בפוסט המצורף הנפגעת עשתה את התהליך במסגרת אחרת, אולם אנחנו גם פוגשות חיוכים שמחים של תקווה לאחר התהליכים שאנחנו עושות, כן ירבו!
חיוך שמח של תקווה
טריגרי אבל משמח/מרגש ממש
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
היום קיבלתי את הסליחה שאני מחכה לה כבר שנים. הוא הגיע אל המטפלת שלי בשעה שקבענו. אמר שהוא מכיר בזה שהוא אנס אותי, שהוא שם אותי בסיטואציה שלא היתה לי דרך להתנגד אליו. הסתכל לי בעיניים ואמר לי סליחה. סיפר שהוא בטיפול מאז שאני פניתי אליו לראשונה והתעמתתי איתו. שהוא מנכיח בחיים שלו את מה שהוא עשה ומתכוון להמשיך.
אין לי דרך לתאר את כמות ההקלה שאני מרגישה. ההכרה שלו משמעותית, בגלל שהוא היה כל כך יקר בחיי לפני כן.
אני גאה בי שלא ויתרתי על זה, שנלחמתי על זה, ואני שמחה שיש לי מול מי לעבוד. כי ברור שיש פסיכופתים שמולם אין אפשרות לשיח בכלל.
עכשיו נשאר רק לחיות ??✨
עריכה חשובה –
ראיתי שצדק מאחה, הטריבונל ועוד כמה שיתפו את הפוסט הזה. אני שמחה שאני נותנת תקווה למי שסביבי ושאיפה לעתיד עם זה, אבל ראיתי שצדק מאחה כתבו שגם במסגרת שלהן אפשר לראות חיוכים כאלה וחשוב לי שמי שרואה את זה ורוצה גם, שתקרא טוב מאוד איך צדק מאחה פועלות ותוודא אם מתאים לה הסעיף של הפרדה בין הפוגע לפגיעה והכרה באנושיותו ובדברים חיוביים באישיותו של הפוגע
(I shit you not זה באמת מה שכתוב שם).
